שלום לכולם,
אני מקווה כי כולם בטוב וגופכם אט אט נרגע מן הסמינר. נראה כי עבור אלה שהשתתפו בסמינר יהיה סופשבוע זה רגוע יותר מקודמו... באמת היה סמינר מאוד מוצלח, אם כי קשה למצוא מילה (או מילים) אשר ייטיבו לתאר את החוויה. אולי המילה/קנג'י "סיי", כמו במילה "סיידוקאן", היא היא הבחירה המדוייקת. בכל מקרה, הסמינר היה כל כולו מן המרכז (ה-one point או סייקא-נו-איטן) והלך אל המרכז, ונזכרתי מחדש עד כמה ג'ו קרוטי סנסיי הוא מורה צנוע וטוב. צריך להודות על האמת: זוהי חוויה נדירה. הוא מורה ומלמד לפי המורשת הסיידוקאנית של רוד קוביאשי סנסיי – יוסד השיטה. (אגב, למעוניינים ללמוד על השיטה ועל ההיסטוריה שלה, ניתן לעשות זאת מתוך החומר המצוי באתר שלנו). יש בכך משהו מאוד נוגע ללב ומאוד חזק, אם כי קשה לזהות זאת ואין בטכניקות שלו או בהתנהגות שלו אף לא שמץ של רהב.
את השבוע הזה כולו, הקדשנו לחזרה על נושאים ועל אומנויות (arts או טכניקות) שלימד קרוטי סנסיי ועל הדברים אותם הדגיש. יש שני נושאים המעסיקים אותי: ראשון הוא נושא החזרה מאימון אינטנסיבי מבחינה גופנית, בינאישית ורוחנית, לאימון שגרתי ויומיומי עם המורים המקומיים. נקודה שנייה היא האפשרות לדעת, לזכור, לשנן, ללמד ולתרגל את מה שהראה ולימד המורה בביקורו. קל לי להתייחס לנקודה השנייה מתוך הכרה שרבים זוכרים טוב יותר מיחיד, וגופים רבים זוכרים תנועות טוב יותר מגוף יחיד, וכך נראה לי כי הזיכרון של הסמינר אינו פרטי אלא של הדוג'ו. כך קרה השבוע, שבשיעורים תלמידים יכלו לעזור לי לשחזר תנועות, שכן הם זכרו הערות שסנסי העיר להם/ן, שהיו הערות ששכחתי בשל העומס הרב, או שהיו הערות שהוא פשוט לא העיר לי ולכן לא יכולתי לברר את הידע המצוי בהן.
באשר לחזרה לשגרה, זו מתרחשת מעצמה, ואני משתדל שלא יהיו פערים גדולים מדי בין הסמינר ובין היומיום. העליה והירידה מן המזרן משמעותיים בענין זה, ונראה לי כי השכחה, אם זו שכחה, מתרחשת כאשר אין אימון.
נקודה אחרונה הקשורה בסמינר, והמביאה לי הנאה מיוחדת היא שני המבחנים המצוינים שעשו ביום א' האחרון יעקב שמשי (לדאן שלוש או סאן-דאן), ושלומי שגיב (לדאן שתיים או ני-דאן). בראוו!!!
לבסוף, שני עניינים: ראשון, אני מצרף קישורית לאתר שלנו, למקום בו מצויות תמונות יפות (ועמן זכרונות) מן הסמינר (בעיקר מן המבחנים). התודות לאורן שמיר על הצילומים ועל העבודה על האתר. אנא תעיינו, תיהנו ותזכרו... וכן, תוך כמה חודשים אקווה להפיק גם DVD ובו מבחר של קטעי וידיאו אשר צולמו בסמינר. אודיעכם על כך בבוא הזמן.
http://aikido-jerusalem.org/pages/Kroti2008Photos.php
דבר אחרון. המורה קרוטי פתח כל שיעור (וגם סגר) באמירת תודה לכל התלמידים שהגיעו לשיעור והשתתפו בו. ברוח זו, אני מבקש להודות לכם כולכם על כל הקי שנתתם לסמינר ואשר אפשר את הסמינר ועשה אותו לחוויה הלימודית שהנו. הייתי בקשר טלפוני עם סנסי והוא מוסר לכולכם ד"ש חמה עם געגוע.
להתראות על המזרן,
חיים
נ.ב. בקרוב "ערב סרט". אולם הפעם לא סרט הוליוודי עלילתי, אלא צפייה מודרכת בקטעי ווידיאו המתעדים את התפתחות האייקידו מתקופת היוסד—מוריהי וושיבה סנסיי—ועד להווה.
להת'
אני מקווה כי כולם בטוב וגופכם אט אט נרגע מן הסמינר. נראה כי עבור אלה שהשתתפו בסמינר יהיה סופשבוע זה רגוע יותר מקודמו... באמת היה סמינר מאוד מוצלח, אם כי קשה למצוא מילה (או מילים) אשר ייטיבו לתאר את החוויה. אולי המילה/קנג'י "סיי", כמו במילה "סיידוקאן", היא היא הבחירה המדוייקת. בכל מקרה, הסמינר היה כל כולו מן המרכז (ה-one point או סייקא-נו-איטן) והלך אל המרכז, ונזכרתי מחדש עד כמה ג'ו קרוטי סנסיי הוא מורה צנוע וטוב. צריך להודות על האמת: זוהי חוויה נדירה. הוא מורה ומלמד לפי המורשת הסיידוקאנית של רוד קוביאשי סנסיי – יוסד השיטה. (אגב, למעוניינים ללמוד על השיטה ועל ההיסטוריה שלה, ניתן לעשות זאת מתוך החומר המצוי באתר שלנו). יש בכך משהו מאוד נוגע ללב ומאוד חזק, אם כי קשה לזהות זאת ואין בטכניקות שלו או בהתנהגות שלו אף לא שמץ של רהב.
את השבוע הזה כולו, הקדשנו לחזרה על נושאים ועל אומנויות (arts או טכניקות) שלימד קרוטי סנסיי ועל הדברים אותם הדגיש. יש שני נושאים המעסיקים אותי: ראשון הוא נושא החזרה מאימון אינטנסיבי מבחינה גופנית, בינאישית ורוחנית, לאימון שגרתי ויומיומי עם המורים המקומיים. נקודה שנייה היא האפשרות לדעת, לזכור, לשנן, ללמד ולתרגל את מה שהראה ולימד המורה בביקורו. קל לי להתייחס לנקודה השנייה מתוך הכרה שרבים זוכרים טוב יותר מיחיד, וגופים רבים זוכרים תנועות טוב יותר מגוף יחיד, וכך נראה לי כי הזיכרון של הסמינר אינו פרטי אלא של הדוג'ו. כך קרה השבוע, שבשיעורים תלמידים יכלו לעזור לי לשחזר תנועות, שכן הם זכרו הערות שסנסי העיר להם/ן, שהיו הערות ששכחתי בשל העומס הרב, או שהיו הערות שהוא פשוט לא העיר לי ולכן לא יכולתי לברר את הידע המצוי בהן.
באשר לחזרה לשגרה, זו מתרחשת מעצמה, ואני משתדל שלא יהיו פערים גדולים מדי בין הסמינר ובין היומיום. העליה והירידה מן המזרן משמעותיים בענין זה, ונראה לי כי השכחה, אם זו שכחה, מתרחשת כאשר אין אימון.
נקודה אחרונה הקשורה בסמינר, והמביאה לי הנאה מיוחדת היא שני המבחנים המצוינים שעשו ביום א' האחרון יעקב שמשי (לדאן שלוש או סאן-דאן), ושלומי שגיב (לדאן שתיים או ני-דאן). בראוו!!!
לבסוף, שני עניינים: ראשון, אני מצרף קישורית לאתר שלנו, למקום בו מצויות תמונות יפות (ועמן זכרונות) מן הסמינר (בעיקר מן המבחנים). התודות לאורן שמיר על הצילומים ועל העבודה על האתר. אנא תעיינו, תיהנו ותזכרו... וכן, תוך כמה חודשים אקווה להפיק גם DVD ובו מבחר של קטעי וידיאו אשר צולמו בסמינר. אודיעכם על כך בבוא הזמן.
http://aikido-jerusalem.org/pages/Kroti2008Photos.php
דבר אחרון. המורה קרוטי פתח כל שיעור (וגם סגר) באמירת תודה לכל התלמידים שהגיעו לשיעור והשתתפו בו. ברוח זו, אני מבקש להודות לכם כולכם על כל הקי שנתתם לסמינר ואשר אפשר את הסמינר ועשה אותו לחוויה הלימודית שהנו. הייתי בקשר טלפוני עם סנסי והוא מוסר לכולכם ד"ש חמה עם געגוע.
להתראות על המזרן,
חיים
נ.ב. בקרוב "ערב סרט". אולם הפעם לא סרט הוליוודי עלילתי, אלא צפייה מודרכת בקטעי ווידיאו המתעדים את התפתחות האייקידו מתקופת היוסד—מוריהי וושיבה סנסיי—ועד להווה.
להת'
