שלום רב,
נהניתי אתמול מהשיעור: התחלנו עם השיעור שהעביר בזום דאג וודל סנסיי (ושנמצא באתר היוטיוב של הדוג'ו), ואכן, לא התקרבתי לרמתו של וודל סנסיי והיו הרבה תיקונים... בכ"ז אני מקווה שלמדנו משהו.
כן אני חוזר ורוצה לשתף במחשבות שהיו לי במהלך החלק השני של השיעור, בו תרגלנו שוב ושוב הנפה וחיתוך בסיסיים עם הבוקן (שומנוצ'י).
אחרי מספר תרגולים, הזכרתי שההנפה למעלה מלווה בנשימה, והחיתוך – בנשיפה. זהו תרגול לנשימות ולמרכז (one point).
אחרי זה הזכרתי שההנפה למעלה והחרב המונפת פותחת ומייצגת אפשרויות שונות להתפתחויות שונות – חיתוך ישיר למטה הוא אפשרות אחת, אבל יש עוד: חיתוכים הגנתיים והתקפיים, קדימה, אחורה ולצדדים, ועוד (למשל החיתוך הקישוטי המסיים את אייקי-קנגי מס' 3.)
המצב בו החרב למעלה מעל הראש מגלם את ההזדמנות ואת האפשרות. ההנפה היא הזמנה, והיא הפתיחה, והיא פתוחה. כשהחרב מרחפת ממעל, האפשרויות כולן פתוחות. והן רבות. החיתוך הוא ההכרעה. החיתוך הוא הבחירה וקבלת ההחלטה והסגירה.
בסוף אמרתי – בעודנו מתאמנים – שההנפה היא ההזמנה פנימה, היא ההבאה, הקירוב, המשיכה או אפילו הפיתוי אלי, והחיתוך הוא ההרחקה או הדחיפה הוא הדחיקה ממני והלאה.
חג שמח ולהתראות בשבוע הבא,
חיים
