שלום לכם,
אתמול - יום ראשון - היה היום האחרון של הסמינר ואני שולח את המכתביומן השלישי והאחרון.
אחרי ארוחת בוקר אחרונה ונחמדה, יום האימונים התחיל בשיעור מלא של אנדריאס הסינג סנסיי (שיהן), שיבקר אותנו בארץ ממש עוד שבועיים!!! השיעור היה מצויין. הסניג סנסיי למד הרבה שנים תחת קוביאשי סנסי ודאן קוואקמי סנסיי והוא מדגיש וממחיש בהוראה שלו את היצידה הנכונה ואת הנשימה הנכונה. התנועות שלו עוצמתיות ומדוייקות.
הסינג התחיל עם טכניקה שכמעט איננו עושים: קטטה-דורי קיריקאש (היפוך כיוון) זנפו נגה (הטלה לגלגול קדימה). ז"א שאוקה בא לתפוס את יד ימין שלי אני גולש בצעד שמאלה, ומביא את היד שלי ואת האוקה בעוצמה לירך ימין שלי. אוקה כמעט מתהפך, ואז אני מוביל לגלגול קדימה שלי (180 ואפילו 195 מעלות מכיוון ההתקפה המקורי של האוקה). זה קצת מזכיר טכניקות שעושים באייקיקאי וקצת אירימי, אבל זה לא זה ולא זה!
אחרי זה הסניג עבר להדגים תפיסת שתי ידיים מאחור, ואת הטכניקות היותר המוכרות לנו, בעיקר קוטאי סנקיו וקוטאי קוטגאשי. בטכניקה הזו הוא הדגיש שהתנועה מתחילה באצבעות שלי, מקום שיש בו קי ותנועה מעגלית אבל האוקה אינו מרגיש זאת ואינו יכול לשלוט בזה. ורק אז הידיים מתחילות להתגלגל ולעלות והאוקה מצטרף. מצורפות כמה תמונות משיעור.
אחרי השיעור של כריס עשינו תמונה קבוצתית ואז דבר שנקרא מעגל של מורים. כל המורים הבכירים שלימדו יושבים בצד אחד, וכולם בצד שני, ומתייחסים לשאלות שהוכנסו במלך הסמינר לתיבת שאלות למורים. כל מיני שאלות - שאלות על טכניקות, אל אתיקה בדוג'ו, על סיידוקאן אייקידו, על החיים ועוד ועוד... אף פעם לא השתתפתי בסדנה כזו וזה היה מרתק ומאוד מלמד, כולל לא מעט שאלות ומחמאות (מסמיק) שהופנו אלי. למדתי הרבה מההתייחסויות של המורים הבכירים האחרים, ועוד יותר מההתייחסויות של כל מי שהתאמן שם. כולל מורים צעירים יותר ותלמידים. הנה תמונה מהסדנה של ההוראה. https://photos.app.goo.gl/JVLQsfLM70jAL0c22 והנה עוד כמה תמונות אחרונות ומצחיקות של המורים והסטודנטים שעבדו יום ולילה באירגון הסמינר. באחת התמונות, תראו מימין וברקע את זואי - בחולצה שחורה ומכנסיים קצרים. היא תלמידה של דאג וממש מדהימה והיא אחראית להצלחה של הסמינר.
וזהו.
מקלחות, התארגנויות וסחיבות של מזרנים וחפצים אחרים, ואז ארוחת צהריים דשנה בטבע ופרידות.
כמו תמיד אחרי סמינרים אינטנסיביים, שהם טוטליים ושואבים וממלאים, אני מרגיש נפילה: עצוב וריק ומתגעגע ורוצה עוד.
אני כותב משדה התעופה בפילדפיה אחרי לילה בבית של דאג וודל סנסיי עם אנדריאס סנסיי וכריס סנסיי. כמו תמיד, האירוח של דאג ושל קים אשתו בבית שלהם הוא חמישה כוכבים, וראיתי שוב את את שני ילדיהם, שאותם ראיתי לראשונה בישראל בביקור הראשון שדאג ערך בדוג'ו הר הצופים בשנת 2000! הזמן עף...
דאג הוא ממש פנומנאלי. אין לי מלה אחרת לתארו. כשישבתי לחכות לאנדריאס שיסיים להתארגן לקראת היציאה לשדה התעופה, דאג התיישב ליד הפסנתר בסלון וניגן קצת. קצת אלתר וקצת ניגן מנגינה שהלחין פעם ונקראת "מדיטציה". תקשיבו לשתי דקות שצילמתי. המנגינה גם מלווה כמה מקטעי הוידיאו שלו ביוטיוב. האם אתם יכולים לתאר איזה רגע חזק, (עצוב) ויפה עבר עלי?!https://photos.app.goo.gl/XMOo9C290FcqW5JT2
משתף במחשבות אחרונות (לבינתיים):
* קיבלתי הרבה פידבקים מאוד חיוביים על השיעור שלימדתי. זו הרגשה מצויינת. מה שהיה מענין בפידבקים של המורים הבכירים (השיהן), כמו למשל מריו פונדברנדרי, זה שהפידבקים לא היו רק "איזה שיעור טוב", אלא גם תובנות מעניינות שעלו אצלהם בעקבות השיעור. זה ממש מענין עבורי ומאוד מלמד ומתגמל.
* הדור של השיהנים של סיידוקאן אייקדו כבר אינו צעיר כפי שהיה. מאחר שכל אחד מהם הוא ים של ידע, כדאי לוודא שאנחנו נשארים מחוברים וקרובים ולומדים מהם כל הזמן. אני מברך את היוזמה של יונתן סנסי ושל הדוג'ו שלו, שנוסעים בפברואר ללוס-אנג'לס להתאמן עם כמה מהשיהנים בשיטה שלנו.
*אנדריאס סיפר סיפור מצויין על קוביאשי ועליו. כמו סיפורים רבים אחרים על קוביאשי, מדברו ברמה מאוד גבוהה של תובנות על החיים, שהם לא תמיד מילוליות או חצי מילוליות. כמו כל דבר בזן. מאוד חזק.
הסיפור הוא שיום אחד, באחד השיעורים של קוביאשי, אנדריאס הרגיש הוא ממש עומד להתפקע מצחוק ללא סיבה ברורה לו עצמו. כשהיה מתרחק מקוביאשי - הצורך לצחוק היה יורד, וכשהיה מתקרב לקוביאשי שוב היה מרגיש שהוא ממש ממש רוצה להתגלגל מצחוק. אז אנדריאס פנה לקוביאשי ושאל אותו "מה אתה עושה?" וקובאישי ענה לו "זה לא אני, זה אתה".
* כבר ביום הראשון של האימונים קרעתי את ההקמה שלי. הנה.
להתראות ביומיום (עד הפעם הבאה),
חיים
