סיום הסמינר עם לארי וודהרה סנסיי.
האימונים האחרונים בסמינר הזה ובסמינרים דומים הם תמיד קשים עבורי, כי יש בהם פרידה מהסנסיי, ואחריהם מעבר מורכב לחיים היומיומיים וחזרה לשגרה.
היום בבוקר סנסיי המשיך בלימוד השתלבות באמצעות תנועה ממרכז הגוף, תוך הדגשת זיהוי נקודת שיווי המשקל של היריב ועד כמה קטנה יכולה להיות התנועה המוציאה את היריב משיווי משקלו. סנסיי כמעט ואינו מלמד "טכניקות" (לרוב אין להן שם ואין הסבר היכן צריך לשים את הרגליים או מה לעשות עם הידיים), אלא הזרמה של קי והשתלבות עם התוקף. בעיקר המדובר על הזרמה מוקדמת של קי, כזו שמתרחשת זמן-מה לפני הנגיעה עצמה (שודו-או-סייסו), וכן הדגשה של הקי אל עבר הכתפיים של התוקף: הרמת הכתפיים וערעור מרכז הגוף. אם מחכים לנגיעה, או אפילו למלוא התפתחת ההתקפה, זה בעצם מאוחר מדי.
בשיעור השני התאמנו על התקפות מטווח קצר: אגרוף, תפיסות כתפיים, בירכיות ובעיטות – הכל מטווח קצר שלא מצריך צעד. הרעיון הוא שאין זמן לתנועת רגליים (אשי-סאבאקי) מלאה, ולכן אפשר רק להסיט מעט את מרכז הגוף. מה שאומר שאין פתיחת דלת מלאה. התנועה הזו מסיטה את קו ההתקפה ומאפשרת בהמשך הוצאת התוקף משיווי משקל.
בסוף השיעור, הדוג'ו שלנו כיבד את כל המשתתפים בחלה אישית וטרייה שנאפתה זה עתה. לאחת התלמידות שלנו, יעל, יש מאפייה, וכך יכולנו להביא חלות שבת מתוקות וטריות לאורחים שלנו בסמינר (תמונה מצורפת). כמתנות פרדה קנינו לסנסיי ולביתו שני כלי הגשה ארמניים (עבודת יד) יפיפיים וכן דיסק של מוסיקת עולם ישראלית.
תמונת רבות נוספות מהיום, וכן קטעי וידיאו, ניתן למצוא בדף הפייסבוק של הדוג'ו.
להתראות בשבוע הבא – בשיעור ה"רגיל" ביום ראשון,
חיים
Chaim Noy, Ph.D.
chaimnoy.com
