שלום לכולם,
בשיעור הבוקר ביום שישי האחרון עבדנו על טנ-צ'י נגה או "הטלת שמיים וארץ" בעברית. בכל השיעור עבדנו רק על טכניקה אחת: ריו-ט-דורי טנ-צ'י נגה (תפיסת שתי-ידיים). עבדנו בצורה סטאטית ודינאמית, לאט ומהיר, בזוגות ובקבוצה, והדגשנו כמה נקודות:
ראשית, כמובן, מדובר ביד אחת המצביעה לשמיים וביד שנייה המצביעה לאדמה. ביפנית, הקנג'י "טן" מופיע במילים כמו "מזג אוויר" או "תקרה" או אפילו אם אומרים על מישהו שהוא גאון ("עילוי"). ראינו שהדגש בהטלת טן-צ'י אינו אופקי (קדימה-אחורה) אלא אנכי (למעלה למטה). גם תהינו איזו יד חשובה יותר ומה "באמת" מביא להטלת האוק (אייקי).
שנית, ההבנה של הטכניקה אינה קשורה רק בתנועה למעלה ולמטה, אלא גם במושגים של מואר וחשוך, גברי ונשי, יאנג ויין (Ying and Yong או ביפנית: YIN ו-YO). כך ראינו שהיד העליונה אמורה להסיט ולהסיח את תשומת הלב של התוקף, כדי שהיד התחתונה, הנחבאת (בצל) תוכל להוציא את שיווי המשקל שלו. כל זה כמובן תוך יציאה מקו ההתקפה, השתלבות, הובלת הקי של האוקה ועוד דברים טובים שמאפיינים כל טכניקת אייקי.
שלישית, ראינו שטנ-צ'י נגה גם מפצלת ומפרידה בין הידיים (וגם והקי) של האוקה. ניסינו לעשות את הטכניקה רק עם יד אחת, וראינו שלעתים הגוף של האוקה מסתובב בעקבות היד ישר אל תוך הנגה. אז נכנסת היד השנייה של הנגה, 'היד שלמעלה', שמונעת מגוף האוקה להסתובב אל הנגה. הגוף אז נמתח (נוצר מתח, יש דרמה) ומאבד שיווי משקל. אפשר לחשוב על זה כאילו מפרידים בין שני אנשים שונים: מישהו גבוה מצד אחד - עם היד של הטן, ומישהו נמוך מצד שני - עם היד של הצ'י. רק שבטנ-צ'י נגה מפרידים בתוך האוקה. ההיבט הזה הוא קצת מכני, והוא חשוב כי הוא בא לביטוי ביישומים אחרים של טנ-צ'י, שהמשותף להם היא שאנו מפצלים ומפרידים בתוך התוקף (למשל בהתקפות עם בו-קן, שם צריך להפריד בין החרב ובין הידיים של האוקה). מאחר שהאימון היה ביום שישי, חשבתי על הפרדות אחרות שיש בסוף-השבוע : למשל בין קודש וחול, עבודה ומנוחה.
במהלך השיעור שאלה אותי יעל על תפיסה סטאטית. שכן ביקשתי תפיסת ידיים חזקה, והיא שאלה אותי על כך, וחשבתי שזו שאלה מצויינת: מקורית ומקומית ( נוגעת לאימון ברגע האימון). הרעיון מאחורי תפיסה או התקפה סטאטית הוא הכבדה על הנגה, שכן לאוקה יש זמן להתמקם היטב. הנגה 'יוצא לדרך' רק אחרי שהאוקה תפס היטב. בהשוואה להתקפה דינאמית, שבה הנגה יוצא מקו ההתקפה ומשתלב לפני המגע, בהתקפה סטאטית יש מגע מלא. לכן זו התקפה שונה מהתקפה דינאמית, ולכן היא גם קשה יותר לנגה בצורות שונות. יש בהתקפה זו דבר מה של ניסויי או היפותטי, שכן לא היינו נותנים לתוקף לבסס התקפה כלפינו בטרם פעלנו כלל.
רמת העבודה בשיעור היתה טובה, ולכן אני מקווה שבשבועות הבאים יהיה אפשר לתרגל יישומים וללמוד משמעויות שונות הנובעות מטנ-צ'י (נגה).
שבוע טוב – להתראות ביום ג'!
חיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה